מס ערך מוסף ותרופות מצילות חיים - דעה 

סוגיית הטלת המס על תרופות מצילות חיים שבה ועולה אחת למס' חודשים על שולחן הכנסת. במיוחד עומד לדיון נושא המע"מ. משפחותיהם של אותם חולים נאלצות לשלם מידי חודש סכומים עצומים שנעים פעמים רבות בין 15,000 ל-40,000 ש"ח בחודש (תחשבו מה זה אומד למשפחה של שני הורים שמרווחים משכורת ממוצעת במשק). משפחות אלו טוענות פעמים רבות שהוספת המע"מ על מחיר העסקה בשרשרת העסקאות מביא להוספה של אלפי שקלים למחיר התרופה. בסיכום שנתי תוספת זו היא שגורמת פעמים רבות להבדל והכרעה האם ניתן יהיה לעמוד בעלויות התרופה או שמא לא (האמינו לי חשבונות אלו עשיתי גם אני עצמי בהקשר של אחד מבני משפחתי שחלה ונצרך לתרופות שבאותו שלב הוסבר לנו שאינם בסל הבריאות).
הבדל זה של מס' אלפי שקלים בשנה מהווה לחולים אלו את ההבדל בין המשך חייהם (גם אם בצמצום ובדוחק) ובין חידלון והפסקת חייהם - מוות.
רשויות המדינה באמצעות פקידי האוצר טוענות מנגד כי אין מקום להסיר את המע"מ מתרופות מצילות חיים. רוצה המדינה להקל עם החולים? תתכבד ותעשה זאת דרך סל התרופות. על אף שלכאורה התנגדות זו של ראשי האוצר נתפסת כלא אנושית צריך להבין את מקורה ולכאורה ניתן לראות שהם אף צודקים בטענותיהם (כמובן דרך עיניהם כפקידי אוצר). קביעת פטור ממע"מ למוצר א' או ב' (דוגמת תרופות) מזמינה לחצים לפטורים נוספים, כפי שהיה במועד חקיקת חוק מע"מ, כאשר היה ניסיון לקבוע פטור ממע"מ ללחם. כוחו של חוק מע"מ הינו ללא ספק בעצם היותו חוק רחב החל על הכל כוחו זה נמדד לא רק ביכולת הגביה הרחבה אלא גם בפשטות ובמיעוט "הפלפול" סביב שאלת החיוב במס.
אלא שכל העקרונות היפים הללו, נכונים למעט חריגים, גם כיום כולל חוק מע"מ פטורים שונים מן המס. יתירה מכך בחלק מן המקרים כולל חוק מע"מ הטבה גדולה הרבה יותר מפטור ממס. הטבה זו קרויה בשם "מס בשיעור אפס". בהתאם להטבה זו יכול העוסק לנכות את מס התשומות ועדיין אין הוא מתחייב בתשלום המע"מ. המדינה קבעה הטבות אלו בכדי "לעודד" מגזרים שונים דוגמת יצואנים, בתי מלון וכדומה (האם הרעיון של "המשך החיים" אינו ראוי שיזכה "לעידוד")
נכון, קביעת פטור ממע"מ לתרופות מצילות חיים תביא לקובעת חריג בגביית המע"מ - יחד עם זאת הרי חריגים כאלו כבר קיימים, בנוסף האם אין חריג ראוי מזה של הצלת חיים?
האם ייתכן שיצירת חריג זה תביא למסכת לחצים גדולה לקביעת חריגים נוספים? אכן ייתכן, אך אנו סמוכים ובטוחים שכוחם של שר האוצר ופקידי האוצר הנאמנים יעמוד להם בשעות אלו בכדי להתמודד עם אותם לחצים. בדיוק לשם כך להבחין בין ראוי לשאינו ראוי ניתן להם כוחם.
לבסוף, לא ניתן שלא להתייחס מעט לשיטת סל התרופות אל מול פטור שנקבע בחקיקה. בעיננו אין סיבה מדוע להימנע מן הדרך האחת כאשר ניתן לאחוז בזו ואף בזו. מחד ראוי כי תקבע שורה ארוכה של תרופות מצילות חיים אשר יזכו לפטור ממע"מ - פטור כאמור לא יביא לפגיעה משמעותית בגביית המע"מ על ידי המדינה. יתירה מכך, הפעלת לחצים על ידי חברות התרופות על 120 חברי כנסת צפויה להיות קשה יותר (ומכאן שהחלטה שתתקבל תהיה עניינית יותר - כמובן לאחר היוועצות במומחים) מאשר השפעה על מס' מצומצם של חברי ועדה. נכון אין אנו חס וחלילה באים לפקפק ביושרם והגינותם של חברי הועדה שעושים עד היום מלאכת קודש - אך נזכיר שהתנהלות זו תקינה פחות. כאשר מדובר בתקציבים של מאות מליונים ראוי היה להיזהר יותר כבר אמר מי שאמר (ככל הנראה ר' ישראל סלנטר) כי גם "שונאי בצע אפשר לשחד בכסף".
כך יוצא שניתן מחד לפטור ממע"מ שורה ארוכה של תרופות, ולצד פטור זה להמשיך וליתן סבסוד גדול יותר במסגרת סל התרופות לחלק אחר מצומצם יותר של תרופות כפי שנעשה כיום.